החלטה בתיק ת"צ 1996-09

1.         מהות הבקשה והליכים קודמים

לפניי תובענה ובקשה לאישור התובענה כייצוגית (להלן: " בקשת האישור").

התובע טוען להפרה לכאורה של ההוראה המעוגנת בסעיף 70ב1 ל פקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א - 1961 (להלן: " הפקודה"), אשר עוסקת באופן החיוב בתשלום עבור חנייה בחניונים, על ידי שמונה מפעילי חניונים.

לאחר הגשת התובענה ובקשת האישור, הגישו חלק מן המשיבות בקשות לסילוק על הסף של בקשת האישור. בהחלטה מיום 17 במאי 2010 קבעתי כי נוכח העובדה שבמרכזה של הבקשה לאישור עומדת פרשנות חקיקה, אשר טרם נדונה בפסיקת בתי המשפט, לא יהיה זה מן הראוי לדון בטענות הצדדים במסגרתן של בקשות לסילוק על הסף, וכי טענות הצדדים תישמענה במסגרת הדיון בבקשת האישור עצמה. עתה, לאחר שהועלו כל הטענות בעניינה של הוראת החוק האמורה, ניתן להכריע בשאלת הפרשנות הראויה שיש לייחס לה, בשאלת קיומה או הפרתה על ידי המשיבים, כמו גם ביתר הטענות שהושמעו בבקשת האישור.

2.         העובדות הרלוונטיות

המשיבה 1 מפעילה חניון בבית החולים " תל השומר" ברמת גן. בעת הגשת התובענה ובקשת האישור, גבתה המשיבה 1 תשלום בסך 18 ש"ח עבור יום חנייה שלם (24 שעות), וכן הנהיגה הסדרים לפטור מלא או חלקי מתשלום (שהייה בת 20 דקות או פחות מכך בשטח החניון פטורה מתשלום, מבקרים במחלקת המיון מחויבים בתשלום בסך 10 ש"ח בלבד, ועוד).

המשיבה 2 מפעילה חניון בבית החולים " לניאדו" בנתניה. בעת הגשת התובענה ובקשת האישור, גבתה המשיבה 3 תשלום בסך 15 ש"ח עבור יום חנייה שלם (24 שעות), וכן הנהיגה הסדרים לפטור מלא או חלקי מתשלום (שהייה בת 20 דקות או פחות מכך בשטח החניון פטורה מתשלום, עובדי בית החולים פטורים מתשלום, ועוד).

המשיבה 3 מפעילה את החניונים הסמוכים למרכז הרפואי " אסף הרופא" בצריפין. בעת הגשת התובענה ובקשת האישור, גבתה המשיבה 2 תשלום בסך 15 ש"ח עבור יום חנייה שלם (24 שעות). החל מיום 1.2.2010 גובה המשיבה 3 תשלום בסך 20 ש"ח עבור יום חנייה שלם.

המשיבה 4 מפעילה חניון בסמוך לבית החולים " בילינסון" בפתח תקווה. מיום 11.2.2009 גבתה המשיבה 4 מלקוחות תשלום עבור שעת חנייה ראשונה, ולאחריה לפי

יחידות זמן של רבע שעה. מיום 8.6.2009 שונה מבנה החיוב על ידי המשיבה 4, ומאז היא גובה תשלום עבור זכות חנייה רצופה למשך 24 שעות (תחילה בסך 20 ש"ח ליום חנייה שלם ומיום 25.6.2009 בסך 25 ש"ח ליום חנייה שלם).

במקביל לגבייה במבנה חיוב זה הנהיגה המשיבה 4 הסדרי תשלום שונים עבור חנייה על בסיס שבועי, חודשי ושנתי.

המשיבה 5 מפעילה חניון בבית החולים " מאיר" בכפר סבא. בעת הגשת התובענה ובקשת האישור, גבתה המשיבה 5 תשלום בסך 18 ש"ח עבור יום חנייה שלם (24 שעות).

המשיבה 6 מפעילה חניון בסמוך לבית החולים " רמב"ם" בחיפה. בעת הגשת התובענה ובקשת האישור, גבתה המשיבה 6 תשלום בסך 20 ש"ח עבור יום חנייה שלם  (24 שעות), וכן הנהיגה הסדרי תשלום מופחתים (10 ש"ח ליום חנייה) לרופאים ולחולים הפוקדים את המחלקה האונקולוגית של בית החולים.

המשיבה 7 מפעילה חניונים עירוניים במרחב תל-אביב יפו, ובכלל זה את החניונים " גלי גיל" ו" הלולאה", הסמוכים לאזור הבורסה ברמת-גן. בעת הגשת התובענה ובקשת האישור, גבתה המשיבה 7 תשלום גלובלי עבור חנייה בשני החניונים האמורים: בחניון " גלי גיל" תשלום בסך 22 ש"ח, בחניון " הלולאה" תשלום בסך 16 ש"ח. כן הנהיגה המשיבה 7 תשלומים מופחתים לנהגים העושים שימוש בחניון החל משעות אחר הצהריים ועד בוקר המחרת, ולנהגים תושבי תל-אביב.

המשיבה 8 מפעילה חניון סמוך לבית המשפט בנצרת. בעת הגשת התובענה ובקשת האישור, גבתה המשיבה 8 תשלום בסך 12 ש"ח עבור שעת חנייה ראשונה, ותשלום בסך 18 ש"ח עבור שעתיים ראשונות של שימוש בחניון. החל מיום 7.2.2010 גובה המשיבה 8 דמי חנייה עבור שעת החנייה הראשונה, וסך נוסף מתווסף מדי רבע שעה.

3.         טענות המבקש בבקשת האישור

המבקש טען כי עשה שימוש בחניונים המופעלים על ידי המשיבות וכי חיובו בתשלום בגין השירותים שצרך נעשה בניגוד להוראות הפקודה. זאת, כיוון שהחיוב לא עודכן מדי רבע שעה, החל מתום שעת החנייה הראשונה: המשיבות 7-1 חייבו אותו בתשלום לפי מבנה חיוב גלובלי-יומי, ללא תלות במשך החנייה, והמשיבה 8 חייבה אותו בתשלום בהתאם לתעריף לשעת חנייה ראשונה ולשתי שעות חנייה ראשונות (זאת במקום שלאחר תום השעה הראשונה, יתעדכן החיוב ביחידות זמן של רבע שעה, ולא של שעה שלמה).

לטענת המבקש, פקודת התעבורה מתירה (בסעיף 70ב1(ב)) לחייב בתשלום לפי מבנה חיוב יומי-גלובלי רק במקביל ובנוסף למבנה החיוב עליו היא מורה בס"ק א' לאותו סעיף - חיוב עבור שעת חנייה הראשונה ולאחר מכן עבור כל רבע שעה נוספת (להלן: " תעריף שעתי"). כך עולה, לשיטת המבקש, הן מלשון החוק (ובמקרה זה, הפקודה), הן מפרשנות תכליתית שלו. תכלית הפקודה, לטענת המבקש, הייתה להיטיב עם הצרכן על ידי יצירת מתאם גבוה בין משך החנייה בפועל לבין גובה התשלום. לפיכך, לשיטת המבקש, חיוב גלובלי, הנעדר זיקה למשך החנייה, חוטא לתכלית החוק.

המבקש טען עוד, כי גביית דמי חנייה במבנה יומי-גלובלי פוגעת בצרכנים בשל העובדה שהם נדרשים לשלם תעריף יומי, אף על פי שלרוב זמן החנייה בפועל קצר בהרבה מיום שלם. כמו כן נטען, כי בעשותן כן, מנצלות המשיבות את מצוקת הצרכנים, הנאלצים להחנות את רכביהם בחניונים בעל כורחם, בשל מיעוט ההיצע וחלופות החנייה בקרבת חניוני המשיבות. כן טען המבקש כי אופן הגבייה האמור מהווה עשיית עושר ולא במשפט - המשיבות מתעשרות שלא כדין מידי ציבור הצרכנים, העושים שימוש בחניונים המופעלים על ידיהן. לבסוף, טען המבקש, בהתנהלותן זו מפירות המשיבות חובה חקוקה המוטלת עליהן, ומכאן שהן גם עוולות כלפי הצרכנים הנעזרים בשירותיהן.